שלום, אני ענת ואני אישה ועד לפני שש שנים לא רציתי להיות אישה. רציתי להיות בחורה, ילדה אולי אפילו נסיכה אבל לא רציתי להיות אישה. כי תמיד הרגשתי שנולדתי להצלחה ועד לפני כמה שנים אישה הייתה עבורי מעמסה ובטח שלא הצלחה. היום, לאחר חקירת עולם האישה והאושר באקדמיה, בעולמי האישי ובקרב הנשים שאני מאמנת, הבנתי למה נמנעתי מלהיות אישה. אז שלום, אני ענת ואני אישה ועצם היותי אישה משמע שנולדתי עם תיק על הגב. תיק מלא בעומס שהוא לא שלי, סמוי ובין השורות, כבד ולא מאושר והוא מתחיל עוד כשהיינו בבטן. כשהייתי בהריון היה משפט שנאמר לי שוב ושוב בלב ליבה של תל אביב הנאורה!! וכל פעם שהוא נאמר לי, לבי היה נעצר. כשהיו שומעים שיש לי בן מיד היו אומרים לי "אה.. בגלל זה את זוהרת, אומרים שנשים בהריון עם בנים זוהרות ונשים עם בנות מתכערות ומתחצ'קנות". לא יודעת מה איתכן, אבל מישהו שמע על המחקר הזה? ואגב, לכל מי שאמר ואמרה לי את המשפט המדעי הזה רק שתדעו שאליק האיש שלי יעיד שהדבר היחיד שפרח בבית זה העצבים שלי. וזה ממשיך בלחנך את הבן שלי ולשמוע אפילו הורים נאורים מחנכים את בנותיהם על כך "שהן צריכות להיות ילדות טובות" ולבן מותר להשתולל (משמע להיות ילד וליהנות מהחיים) כי הוא בן. משמע, לבן מותר לחרוג מהנורמות ולבת אסור. לבן מותר לצאת לחקור את המרחבים ובת צריכה להיות אסופה ומסודרת. וזה מסתכם בפרדוקס הכי כואב שכמעט כל אישה מצליחה שאני פוגשת לא אוהבת את העיסוק בנשיות ובהיותה אישה. אז שלום, קוראים לי ענת ואני אישה. ומאז שנהייתי אישה קרו ניסים בחיים שלי. אני בת 36 ומרגישה צעירה יותר מבגיל 20. אני מרגישה הכי חכמה ומצליחה שהייתי, הדלתות בחיים שלי נפתחות הרבה יותר בקלות, אני בטוחה בעצמי ומתקשרת בנינוחות עם הסביבה שלי. החיבור שלי לנשיות מחבר אותי ואת אהובי למרחב יותר פתוח ומתקשר, אני לומדת להיות אמא אדמה בטוחה ורגועה, מכוונת ומובילה ברכות ובאהבה ואפילו מרזה כל הזמן בלי לעשות דיאטה כי אין לי עומס שאני מפצה באוכל. שלום, אני ענת ואני מאוהבת בלהיות אישה. יום האישה מתקרב וזה הזמן שלנו לחשבון נפש כדי שכל יום יהיה יום האישה עבורכן, כדי שכל יום יהיה חגיגה נשית. אני קוראת לכן לשינוי. אני קוראת לכן לצאת לחקור מי אתן, צאו לפגוש את אותה אש שמתה לפרוץ החוצה ולעוף על העולם. אני מאמינה שביום בו נלמד להיות הנשים שנולדנו לעולם ולא אלו שאמרו להן מה הן צריכות להיות, העולם הזה הולך להיות כל כך מאושר. העולם זקוק לנו נשים יקרות, צאו למסע, ומי יודע, אולי גם אתן תתאהבו בלהיות אישה. באהבה, ענת.