פסיכולוגיה חיובית סוללת את הדרך בטיפוח היכולות האנושיות ובחקר הפרמטרים שמובילים לאושר האנושי הפרטי, המשפחתי והחברתי.
מרואיינת מהמחקר שלי מתארת אושר:
"בשבילי זה עובר דרך הפיזיות, זה לא הכרחי, אבל שיש תחושה של שחרור, שיש משהו שהוא מאוד בחוויה... שהוא חסר מודעות באיזה שהוא מקום, שהוא לא בהתבוננות, שהוא נוכח, שיש איזה איבוד עצמי...להיות אולי יותר כמו ילד.. זאת אומרת יכול להיות תחושה של איבוד עצמי בקבוצה או עם עוד בן אדם, את יודעת במיניות או בשיחה.. ויכול להיות את החוויה הזאת של עצמך ב... את יודעת אפילו יוצרת אם את מנגנת , אם את קוראת ספר".
מרואיין מהמחקר שלי מתאר אושר:
"אני משתמש פחות במילה אושר, אני הרבה יותר עובד כאילו עם מה מספק? מה נותן משמעות, מה ממלא? או מה נותן לך תחושה כאילו שעשית משהו שהיה לך שווה או אם אתה מסתכל כאילו בסוף היום על דברים שעשית במהלך היום על מה אתה חשוב שהיה שווה את הזמן שלך... אני מחפש יותר תחושה של סיפור ושל משמעות כי אני מאמין שבסדר, אושר יכול באמת להופיע ולפעמים לא...אני לא בטוח שהוא מתכון טוב כאילו לניהול חיים, זאת אומרת, אני הרבה יותר חושב לבחור בחיים בעלי משמעות או חיים מספקים".
אושר ופסיכולוגיה חיובית
מאז מלחמת העולם השנייה, פסיכולוגיה התמקדה בסבל האנושי. הפסיכולוגיה יודעת למדוד הפרעות נפשיות כגון דיכאון, סכיזופרניה וזעם, ואכן ישנו ידע רב אודות הפרעות אלו מבחינה גנטית, נוירולוגית ופסיכולוגית. אך יחד עם נטייתה לחקור את הסבל האנושי, היא אינה קידמה נושאים כגון חוזקות, בניית רגשות חיוביים בחיים
ובניית חיים עם משמעות, למרות שרוב אנשים רוצים לחיות כך. לעומת זאת, פסיכולוגיה חיובית מתמקדת במחקר מדעי בשלושה סוגים של חיים מאושרים שמקושרים לשלושה רצונות: החיים המהנים, החיים הטובים וחיים בעלי משמעות. החיים המהנים הם בעלי רגשות חיוביים, החיים הטובים הינם בעלי הרגלים חיוביים, בעלי חוזקות ומעלות וחיים בעלי משמעות הינם בעלי מוסדות חיוביים כגון דמוקרטיה ומשפחות חזקות (Seligman, 2004). רוב השפה הפסיכולוגית ורוב הכלים האבחונים בראשותה, מבוססים על מנת לזהות פתולוגיות ובעיות. כתוצאה מזה, אנחנו שוקעים בתרבות בעלת מודל רפואי ולעתים קרובות לא מודעים כמה זה בונה את הדרך בה אנחנו חושבים ובדרך בה אנחנו מבליטים נושאים מסויימים (kauffman, 2006).
פרופסור מרטין סליגמן, אחד החוקרים המובילים בפסיכולוגיה חיובית ומוכר כ"אב" הפסיכולוגיה החיובית בקרב הקהילה המדעית, התחיל את דרכו כפסיכולוג קליני.
יום אחד, התבונן בביתו משחקת בגינה בהנאה רבה, ועלתה בו מחשבה חדשה ובחובה השאלה מדוע אנחנו כמדענים איננו חוקרים מה גורם לנו לשמוח ומתמקדים רק בחקר הסבל שלנו?
בעיניי הכוח של פסיכולוגיה חיובית הוא שהיא שופכת אור על הטוב שבחיינו ועוזרת לנו לזהות ולחזק אותו. היופי הוא שטוב מושך טוב כמו שפחד מושך פחד.
הרבה פעמים מגיעות אליי נשים שמרגישות שהן לעולם לא יצליחו לייצר טוב בכל תחומי החיים שלהן ואז הן מגלות שמספיק שיחוו סיפוק או רווחה אישית בתחום אחד כדי שהוא יתחיל להשפיע על שאר תחומי החיים.
הפוקוס שלי בפסיכולוגיה חיובית ככלי אימוני הוא תשומת הלב המתמדת שלי בחוזקות של המתאמנות, בכוחות שלהן ובהרגלים החיוביים שהן מאמצות לעצמן. לשם המצפן שלי הולך ואת זה אנחנו מגדלות ביחד. זה לא שאנחנו מתעלמות מהקושי, אנחנו גם בוכות וחוות את הקושי אך תמיד נחזור למצפן החזק שמדגיש בפניה את הכוחות שלה.
מרטין סליגמן ממשיך ואומר באחד מספריו (ילדות אופטימית) שהפסיכולוגים מקדישים 99 אחוז ממאמציהם כדי לעזור לאנשים במצוקה להפוך לנורמליים. כמעט שלא הושקעו מאמצים או משאבים בעזרה לאנשים נורמליים, במטרה לעזור להם להגשים את מלוא הפוטנציאל שלהם ולחיות חיים טובים יותר מחיים נורמליים סתם (סליגמן, 1995).
בעשרים שנה האחרונות פסיכולוגיה חיובית הינו אחד מתחומי הנחקר הנחקרים ביותר במחקר המדעי כמעט כמו חקר המוח.
אושר הינו רק חלק מתחומי המחקר בפסיכולוגיה חיובית ושם המחקר שלי נכנס למשבצת. נושא המחקר שלי: "תפיסות אושר בקרב פסיכולוגים קליניים ומאמנים כאנשי מקצוע ובחייהם האישיים". המחקר חשף אותי למידע מרתק ממנו הסקתי כמה השילוב בין הידע שלי בחקר האושר ובפסיכולוגיה חיובית והניסיון והידע שלי בליווי נשים הינו שילוב הכרחי שממש נמצא בתחילת הדרך ויכול לעזור לנשים להרחיב את חווית האושר שלהן בחייהן.